הדופק ב-80%, הנשימה נמרצת, קצב 3:46 לק"מ, האינטרוול נגמר, ההרגשה מצויינת והאימון מתקדם בדיוק לפי התוכנית. קשה להסביר את תחושת הסיפוק של אימון ריצה טוב, כולנו, מכורי הריצה מרגישים את זה תוך כדי ריצה ובמיוחד בסופה.
לצערנו, לעתים לא רחוקות בכלל, יש דבר אחד מעצבן במיוחד שעוצר אותנו מלרוץ או הופך את חווית הריצה לקשה מאוד. נכון, זו היא פציעה, כאב שמגיע ללא התראה מוקדמת עקב עומס על הגוף ועל הרגליים בפרט. הפציעה הזו קוטעת את רצף האימונים ופוגעת בנו הרצים אשר התמדה היא הדבר החשוב לנו מכל.
שמי ירון ואני בן 33 מיבנה, האהבה שלי לריצה התחילה במה שנקרא משבר גיל ה-30. ההתחלה לא הייתה לי קלה בכלל ואחרי כל ריצה חזרתי הביתה מותש מלוווה בהתכווציות שרירים שנמשכו לפחות שלושה ימים. אך לא ויתרתי! הצטרפתי לקבוצות ריצה בפייסבוק והפכתי לחלק מקהילה שחיזקה ונתנה לי דרייב להמשיך לרוץ למרות הקושי הפיזי והמנטלי. לאחר כ-3 חודשים כבר הגעתי ליעד ה-5 ק"מ המיוחל. אבל זה לא הסיפור שנתבקשתי לספר. אני בוחר לשנות את מסלול הריצה שלי כך שמדי פעם הוא מכיל גם עליות וגם ירידות. באחת הריצות בירידה החל לכאוב לי החלק האחורי של ברך ימין, מה שחלקנו מכנים "בית השחי של הרגל", הכאב לא היה חזק ומשמעותי אז המשכתי לרוץ.
יום אחרי "ריצת הכאב" הרגשתי כאב הולך ומתגבר עד כדי כך שנדרשתי לתמיכה של מעקה לצורך עלייה וירידה במדרגות. הבנתי שעלי לתת לגוף קצת מנוחה וזה עזר, תוך 3 ימים הכאב פשוט חלף כאילו לא היה. כמובן שלמחרת כבר יצאתי לריצת בוקר נוספת. אחרי שעברתי פחות מ-2 ק"מ של ריצה הכאב חזר (לעזאזל). הפעם עצרתי את האימון וחזרתי הביתה בהליכה איטית, הכאב הפך לבלתי נסבל.
כמו כל רץ טוב חיפשתי בגוגל, "מה עושים לבעיות בכאב חד בבית השחי של הרגל", לא מצאתי פתרונות הוגנים למעט המלצות על כדורים לשיכוך כאבים ופיזיותרפיה. מפה לשם התייעצתי עם חבר, רונן, שהוא גם מנהל ומאמן קבוצת ריצה (מהמשוגעים שרצים מרחקים גדולים בקצב שלא נשמע הגיוני). רונן סיפר לי שלחלק מהרצים בקבוצה שלו יש כאבי ברכיים ולפני ואחרי אימון הם מטפלים במכשיר שנקרא בי-קיור, שעוזר לגוף לרפא את עצמו. לא בדיוק מבין איך, אבל בסוג של תהליך שמשחרר אנדרופינים לגוף וכך עוזרים לגוף בתהליך ריפוי טבעי מואץ.
"סיימתי 5 ק"מ בלי כאבים"
אם רונן אומר, אז רונן יודע! רכשתי את המכשיר. לא זול מוכרח לציין, 2,600 ש"ח, אבל אמרתי לעצמי שאני מוכרח לנסות. המכשיר הגיע והתחלתי לטפל כבר באותו היום. שמתי את המכשיר על הבית שחי של הרגל ולא הרגשתי כלום, לא חום, לא קור, כלום. כאילו המכשיר בכלל לא עובד. אחרי טיפול הראשון שבו לא הרגשתי שינוי, הסקפטיות החלה. מיד הרמתי טלפון לרונן ואמרתי לו שזה לא הזמן לעבוד עליי כי אני סובל, יש לי פציעה וזה עוצר לי את האימונים. רונן צחק ואמר "חביבי ממתי טיפול אחד עוזר? תן לזה לפחות עוד כמה ימים."
אם רונן אומר, אז רונן יודע! המשכתי לטפל עוד יומיים נוספים – 8 דקות בבוקר ו- 8 דקות בערב. ביום השלישי כבר לא הרגשתי כאב בכלל. אמרתי לעצמי "יאללה, זה הזמן לבדוק על אמת" והחלטתי שמחר בבוקר אני יוצא לריצה. לא האמנתי, אבל אחרי 2 ק"מ של ריצה לא היה כאב, הופתעתי ואמרתי לעצמי שאמשיך לרוץ אולי הכאב עוד יפתיע, לבסוף סיימתי 5 ק"מ ללא כאב בכלל!
אין לי מושג איך המכשיר הזה עושה את העבודה אבל זה לגמרי עובד! היום בכל כאב קטן בכל חלק בגוף, אני "תופס אותו מיד" ומשתמש במכשיר עד שהכאב עובר.
בעזרת המכשיר הזה אני מצליח לשמור על שגרת ריצות קבועה גם אם אני נפצע, בי-קיור מזרז לי את הטיפול בפציעה בצורה לא מובנת. ממליץ בחום לנסות לכל מי שריצה היא חלק מהחיים שלו ולא מוכן שפציעה כזו או אחרת תקטע לו את ההנאה הנפלאה הזו.
